צילום מוצרים עבור יצרניות חומרי בניין, חברות תשתיות ומוצרי בטון, חיפוים ומעטפת של בניינים
זהו טקסט מקורי ואין לשכתב או להעתיק אותו ללא אישור. זכויות של סטודיו לצילומים מקס.
היום בארץ ישנם המון פרויקטים בבנייה ותשתיות שבהם משתמשים במוצרי בניין שונים. כל יום נבנה פרויקט חדש, בין אם גשר, בית פרטי, דירה או וילה, מגדל משרדים ופארקים. בכל הפרויקטים האלה יש שימוש בחומרי בניין כמו ריצוף, אריחים לחיפוי, מעטפות בניינים וכו'. חברות בניין , היצרניות שמייצרות את החומרים האלה משתמשים בקטלוגים, שצריכים להראות מעולה הרי שמראים אותם לאדריכלים, חברות הנדסה ובנייה שבוחרות באיזה חומר להשתמש ובאיזו חברה. הקטלוגים האלה צריכים להראות מעולה וכאן בא התור של צלם סטודיו שמתמחה בצילומי מוצר, שיכול להוציא תמונות מעולות שיהוו תדמית ליצרנית, על כך ארחיב בכתבה הזאת.
תוכן עניינים
חברות בניין מייצרות את כל מוצרי הפיתוח הסביבתי ועיצוב נוף, שבהם גם משתמשים אדריכלי נוף וחברות בנייה. חברות בניין מייצרות חיפויים עבור חזיתות מבנה, אלמנטים מתועשים, אריחי ריצוף/למעטפת, פיתוח סביבתי ונוף. חומרי בניין משמשים באמת להרבה מטרות כולל בין היתר לתשתיות, מדרכות, שבילים, עבור בנייני מגורים וכבישים, פארקים ואזורי תעשיה, לא חסר כמות השימושים.
הצגת החומרים האלה באתר החברה, בקטלוגים, בדפוס ופרסומות דורש צילום איכותי של צלם מוצרים, שיודע לשלוט בתאורה, להראות את הגוון הנכון והמדויק, שיראו טקסטורות היטב, גם אם זה "משטח חלק", וזאת המומחות של צלם סטודיו. המשימה הזאת דורשת צילום דיי קפדני ומדויק שחשוב מאוד לחברות בניין/יצרניות חומרי בניין. צילום מסוג זה שונה מהותית מצילום אדריכלי של אותם החיפויים או אריחים מותקנים בפרויקט בגלל אופי התאורה. כשמצלמים למשל אריחים או חזיתו של מבנים או ריצוף בשטח, השימוש הוא באור הטבעי. לעומת זאת, צילום אריחים או ריצוף לקטלוג הוא שימוש עם תאורה פלאשים בלבד וההבדל הוא דיי מהותי, המתבטא ביותר דיוק בגלל תנאי סטודיו או צילום בחברה.
יש חברות שיעדיפו צילום חיפוים וחזיתות כשהן מותקנות בפרויקטים שנמשכים(בשלבי ביצוע) ויש חברות שירצו את הצילום לאחר סיום הפרויקט. צילום זה הוא סוג של צילום "דוקומנטרי" אך עדיין אדריכלי של מצב הפרויקט ולא של המוצר עצמו, בין אם זה חיפוי אריחים או מעטפת אלומיניום של פרופילים של בניין.
חברות בניין אחרות יעדיפו צילום לקטלוג שאז הצילום הוא מסוג שונה. צלם סטודיו יגיע עם ציוד תאורה ויצלם את המוצרים של החברה עם תאורת פלאשים, שהיתרון שלהם שיש שליטה באור.

צילום ריצוף ליצרנית חומרי בניין ותשתיות
יש אפשרות להגיע עם כל המוצרים לצלם לסטודיו לצילום, שזה דורש לוגיסטיקה מצד חברת בניין. מאידך, האופציה האחרת היא שצלם סטודיו יגיע לחברת בניין עם סטודיו נייד. לוגיסטית זה מקל על החברה אך החיסרון שצלם סטודיו צריך לסחוב הרבה ציוד תאורה לחברה. מבחינת תאורה, התאורה בסטודיו לצילום תהיה מאובזרת ביותר אביזרי תאורה, וסטודיו נייד יהיה תמיד רק עם דברים הכרחיים, כיוון שאי אפשר לשנע את כל הסטודיו לסט צילומים. בסטודיו לצילום יהיו כל מיני אביזרים ומרככי תאורה שלא תמיד אפשר להביא, בגלל עומס ציוד. מבחינת תוצאות צילום עם זאת, לא תהיה השפעה גדולה.

קומפוזיציה של שני ריצופים מחוברים
מבחינה טכנית את חומרי בנייה אפשר לצלם בכמה אופנים וזה מאוד תלוי גם בדרישות מצד מחלקת שיווק של החברה. למשל, אריחים וריצוף אפשר לצלם מהגובה, כשהאריח שוכב אופקית על הקרקע. צילום מדויק מלמעלה מהגובה עם חצובה גבוהה יאפשר צילום אנכי ואופקי ישר, כדי לדייק בצילום ישר. יש למשור על חדות אופטימלית ולכן יש לכוון פוקוס כל פעם בצורה ידנית, הרי שבין אריח לאריח לפעמים יש הפרשי גובה וכאלה יצאו מהמפעל, מה שמשפיע על הפוקוס ולכן דורש כל פעם כיוון ידני לקבלת תמונה חדה. בנוסף יש לוודא שאין סטייה בעובי בין צד אחד של אריח לשני, שזה גם יכול להשפיע על חוסר חדות בצד אחד. כל הצעדים האלה יאפשרו לקבל חדות מרבית וזאת ע"י סגירת צמצם בנוסף לזה.
כמו כן, צלם סטודיו מקצועי ישתמש בלוח מיוחד לכיול צבע. כל אריח והצבע שלו, ולכן רק ע"י כיול דרך לוח אפור מיוחד, שלפיו מתכיילים, אפשר לקבל צבע מדויק ולא ניחוש. הרי שגם הפלאשים עצמם יכולים לתת כל פעם הפרשי טמפרטורות בין צילום קודם להבא, ולכן שלב זה חשוב.
למשל לוח כזה נקרא Color Checker, כדי לא לקבל גוון ירוק או מג'נטה(סוג של ורוד) בצילום וגם לדייק באיזון בין גוון חם לקר.

צילום מוצרי בניין עם מכייל צבעים
עוד נקודה אחת חשובה היא הטקסטורה. איך מקבלים טקסטורה טובה שרואים אותה במיוחד כאשר המוצרים שלנו הם שטוחים. הרי שלא תמיד יש עומק לאותו ריצוף. כשיש עומק וגלים, אז יותר קל כי רואים את זה גם בעין וגם במצלמה, כשיש הפרשי גובה גדולים מעל סנטימטר. אבל אם זה ריצוף חלק, אין הפרשי גובה ואז זה אותו גובה, שטוח. הדרך להבליט את הטקסטורה או צבעים אם יש, זה רק עלידי תאורה. התוארה במקרה הזה צריכה להיות חדה ולא רכה. רק ע"י תאורה חדה נוכל לקבל קצת צל לתוך המשטח, בין חלקיקים קטנים שיש בטקסטורה של המוצר.

צילום אריח עם אור טבעי – תוצאה רכה

צילום אותו אריח עם תאורה חדה – מקבלים עומק לאריח
צלם מקצועי יקפיד לשמור על פלס גם של המצלמה עצמה, לא רק של המוצר המונח על הרצפה ולכן אני משתמש בפלס לשם כך. אם המצלמה (החיישן שלה) לא יהיה מקביל לשטח המוצר אלא בהטיה קטנה, אז צד אחד של מוצר יהיה לא בפוקוס.

צילום עם פלס כדי לקבל קווים אנכיים ואופקיים ישרים
יש עוד נקודה מעניינת. הרי שלא כל המוצרים האם אותו אורח ורוחב. כשחברת בנייה רוצה לעשות קטלוג, היא לפעמים מציגה את האריחים בצורה פרופורציונלית אחד לשני וזאת כדי להראות את ההבדל בממדים שלהם, יש אריח קטן ויש גדול פי 2-3, ולכן חשוב בצילומי סטודיו של מוצרים אלה לשמוע על פרופורציה. זה אומר שצלם סטודיו צריך לצלם כל אריח מאותו הגובה, בלי לעשות זום אין (zoom in) או זום אוט(zoom out). כלומר אסור לצלם את כל המוצר במלוא הפריים(למלא את הפריים איתו) אלא ההפך, למשור על אותו אורך מוקד(זום) ורק ככה אפשר יהיה לדעת שאכן שאריח אחד יותר גדול מהשני פרופורציונאלית. החיסרון היחיד הוא איבוד ברזולוציה, כי אם מצלמים אריח קטן, אז הוא תופס חלק קטן מהפריים. זה שיקול שצריך לקחת, אחרת יהיה צורך להתייחס לממדים האמיתיים ובעריכה לשנות באורך גובה הפריים, שזאת גם עבודה לא פשוטה בעריכה, כדי להגדיל /להקטין פרופורציונאלית.

צילום אריחים עם שמירת פרופורציה
חברות בניין פונות לקהל של אדריכלים ומעצבים עם המוצרים שלהם. כדי להראות איך המוצר יראה באמת בסביבה וירטואלית שהם יכולים לטייל, ולראות את הריצוף בזווית גובה שלהם, יש חברות שעושות מציאות מדומה וזה מאפשר לאדריכלים להראות איך איראה הריצוף. בשביל זה צריך לצלם את הריצוף גם באלכסון, כמו שהלקוחות יסתכלו ויתבוננו. צילום אלכסוני של ריצוף מאפשר אח"כ לחברות הדמיה לייצר את העולם הזה של סביבה מלאכותית שמדמה מציאות עם התמונות שצלם סטודיו יצלם, כלומר יש כאן כמה זוויות שבהן אפשר לצלם.

צילומי סטודיו למוצרי בניין
כדאי לצלם גם קומפוזיציות של מוצרים. התמונות האלה ישמשו כתמונת שער של קטלוג מודפס או כתמונה שער של קטגוריה , למשל אריחים או ריצוף או פרופילים של אלומיניום וכו'. כשמצלמים קומפוזיציות, חשוב מאוד הדיוק, התמונות האלה, הסידור של המוצרים בקומפוזיציה לוקחות הרבה מאוד זמן, ויש לדייק בקווים מאוד ישרים שיהיו, דרך Live View של מצלמה, שדרכה אפשר לראות בזמן אמת את הסידור האמית ולסדר בקווים מאוד ישרים/מקבילים מדויקים. מאוד קל לטעות קצת ואח"כ קשה לסדר בעריכה, עם כי אפשרי.
הקומפוזיציות אלה הן לא "צילומי פקשוט" פשוטות, ההפך הוא הנכון, משקיעים מחשבה בסידור אלגנטי של מוצרים אלה כדי שהסוף התמונה תדבר, תספר סיפור מעניין, למשל ריצופים בצבעים שונים מאותה סדרה, או צורות גאומטריות דומות וכו'.
צילום קומפוזיציות בפועל ולא סידור גרפי בעריכה מהווה יתרון, כיוון שמוסיף גם צלליות, כלומר צל אמיתי ממוצר אחד לשני שמתקבל דרך הקומפוזיציה/סידור אחד על השני וכו'

אחת הדרכים האפשריות לצלם מוצרי בניין בלוקיישן הוא אחרי ההתקנה של המוצר. למשל, צילום אריחים מותקנים על קיר בלובי הבניין, כשהכל נקי, זאת הזדמנות לצלם אותם בצורה אנכית, הרי שבצילום סטודיו אני מצלם אחרת- מלמעלה למטה כשהאריח/ריצוף/פרופיל מונח על הרקע.
בצורת צילום זאת יש פחות אתגרים, כיוון שהצילום הוא אופקי. את הצילומים האלה אפשר לבצע גם עם אור טבעי וגם עם תאורת פלאשים והתוצאות מאוד שונות. באור הטבעי התוצאות יוצאות אורגניות. מאידך, אם רוצים להראות טוב את הטקסטורות או "גליות" של אריח, כדאי להשתמש בתאורת פלאשים ולייצר קונטרסט. מצרף את אותן התמונות וההבדלים בין שני סוגי התאורה.

להלן תמונה של "קומפוזיציה", צילום אריחים מותקנים

צילום מספר אריחים אחרי התקנה שלהם על הקיר בלובי
מקודם דיברתי על הבלטת הטקסטורה. כשהריצוף הוא שטוח, זה דיי אתגר ולכן הדרך הנוספת להבלטת הטקסטורה היא דרך תוכנת עריכה כמו פוטושופ, שאיתה אפשר להדגיש קונטרסטים חזקים יותר. מצרף את אותה התמונה ותמונה נוספת שאחרי עריכה מיוחדת נוספו קונטרסטים.

צילום מוצר עם אור חד של תאורת סטודיו, בגלל העומק הנמוך קשה לראות טקסטורה

הדגשת הטקסטורה לאבן דרך פוטושופ
עוד פן נוסף לגבי עריכה של תצלומי מוצרי בניין. הרי שהקטלוג של החברה כנראה יהיה עם רקע לבן. גם אם לא והצבע יהיה אחר, צלם מוצרים צריך להתאים את הפורמט של התמונה בשביל הקטלוג. זאת הסיבה שהתמונות שצלם סטודיו ימסור לחברה יהיו לא כ JPG, שהרקע שלו הוא לבן, אלא PNG, שאז הרקע מסביב המוצר, יהיה שקוף. זה יאפשר לתפוס את צבע הרקע שהמעצב גרפי תכנן. כמובן שאפשר להשתמש ב JPG אם הצבע אכן לבן. בנוסף לרזולוציה המלאה, שמיועדת לדפוס, יש אפשרות למסור קבצי JPG קלים יותר, שמיועדים לאתר וגם לשליחה של חומרים אלה במיילים. ההפך הוא נכון, הקבצים הגדולים לא יתאימו לאתר או לשליחת מיילים, כיוון שיתקעו את התהליך. לכן יש כאן שימוש כפול בשני סוגי פורמטים. צלם מקצועי יקפיד גם על שליחת הפורמט הנכון, למשל אם אלה תמונות שמיועדות לאינטרנט/אתר אז הפורמט יהיה sRGB ואם התמונות מיועדות לדפוס/קטלוג אז הפורמט יהיה Adobe RGB, כל הניואנסים האלה מאוד חשובים ואפשר לצפות רק מצלם סטודיו רציני שמבין לעומק את מלאכתו.
כמובן שכשמצלמים חומרי בניין, מצלמים לרוב על רקע כלשהו, למשל רקע נייר לבן/אפור. בעריכה צלם סטודיו או עורך צריך לגזור את הרקע וזאת כדי לקבל רק את המוצר "הנקי".

כמוכן המוצר המצולם צריך לעבור ריטוש, שכולל גם דיוק בצבע, הורדת פגמים קטנים, השלמת פינות פגומות, סידור דפקטים של יצור, הוספת צל או הורדת צל(כתלות בצורך ואותו המקרה).
אפשר לייצר קומפוזיציות דרך עיצוב גרפי, אבל זה סידור פחות מועדף מאשר בצילום, כיוון שאז שותלים באופן מלאכותי כמה תמונות ביחד ואז מאבדים צל מקורי, זה אומר שצריך לשתול צל כדי לקבל אמינות שאכן הייתה קומפוזיציה, להוסיף צל בזווית הנכונה ולא סתם צל מתחת למוצר, בעומק ובבהירות הנכונה. לכן סידור קומפוזיציה פיזי בפועל עדיף אך דורש זמן סידור רב.

צילום מסחרי דורש מקצועיות מרבית מצלם סטודיו, הרי התוצאות ישמשו את החברה עבור מטרות מסחריות ולהציע את המוצרים שלהם לתעשייה .צילום מוצרי בניין לקטלוגים זה לא צילום פשוט של פקשוטים (צילומי מוצר/חבילות מוצר). ההפך הוא הנכון, כיוון שהמוצרים האלה צריכים להיראות הכי יפים שאפשר, הרי שבסופו של דבר מייצג לא רק את התדמית של החברה אלא גם מציג את המוצרים שלכם באור טוב.
בכבוד, נכתב ע"י מקס מ "סטודיו לצילום מקס"