אין לקחת חלק מהטקסטים /להעתיק/לשכתב. זכויות שייכות לסטודיו לצילום מקס
תוכן עניינים
צילום מקצועי בנוי ממרכיבים שונים שיחדיו הופכים את התוצאה לטובה ואיכותית. כל צלם יוכל להגיד לכם שלא מדובר במזל – מדובר בתכנון מוקפד של הפרטים השונים שיש בתמונה. אחד המרכיבים הללו הוא קומפוזיציה, שקובעת כיצד יסודרו האלמנטים השונים בתוך הפריים. רוצים לדעת על כך עוד? קראו את המאמר שלפניכם.
לפני הכל בואו נסביר מה זה קומפוזיציה בצילום. מדובר בדרך שבה הצלם בוחר לסדר ולמקם את האלמנטים הרלוונטיים השונים, באופן שבו הם נתפסים בתצלום המתקבל. האלמנטים הללו יכולים לכלול מוצרים – אם מדובר בצילומי תדמית לאתר, אנשים – אם מדובר בעבודה עם צלם פורטרטים ועוד. זוהי בעצם ההעמדה של כל המרכיבים השונים ושליטה על היחס ביניהם, הגודל שלהם, הרקע שלהם וכדומה. את הקומפוזיציה אפשר להעמיד בתוך סטודיו לצילומים, בבית העסק, בשטח ובכל מקום רצוי אחר.
קומפוזיציה בצילום היא אלמנט חשוב מכמה סיבות. לא מדובר רק בתפיסה הוויזואלית, אלא גם ביצירת הנרטיב הסיפורי של התמונה והרגשות והמסרים שהיא תעביר. קומפוזיציה אפקטיבית תוכל לעזור ללכוד את תשומת הלב של המתבונן בתצלום, להעביר את המשמעות שאתם רוצים, ולהשאיר רושם.
כשמצלמים מוצר לדוגמה, אפשר לבחור שהוא יעמוד לבד על רקע לבן, כמו שעושים בצילום פקשוטים, או להעמיד אותו על רקע טבעי מאחור, או לשים לצידו מוצרים נוספים באותה קטגוריה ועוד. כל אחת מהבחירות האלה מייצרת אווירה ותחושה אחרת, שתעביר מסר ורגש אחר בהתאם. הדבר רלוונטי כמובן לכל סוג של צילום, גם לצילומי תדמית עסקיים, גם לצילומי נוף וגם לצילומי בני אדם. קומפוזיציה בצילום יכולה להיות המפתח שיהפוך תמונות רגילות לתמונות מיוחדות, מקצועיות ויוצאות דופן.
אז איזה סוגי קומפוזיציה בצילום ישנם? צלמים מקצועיים עוקבים אחר כמה שיטות כדי ליצור קומפוזיציה בצילום. בואו נציג כמה מרכזיות לפניכם:
לרוב, כשצלם מוצרים מצלם בסטודיו לצילום, הצלם בוחר נקודת מרכז למוצר. כשאתם רואים תמונות של פקשוטים או מוצרים שצולמו לאמזון, תראו אותם מצולמים במרכז ויש לזה סיבה. כנ"ל לגבי צילום מוצרים לאינטרנט. תסתכלו באתרים המובילים למכירת מוצרים, אמזון. לרוב המוצר יהיה במרכז, כיוון שהוא הכי חשוב וצריך לתפוס מקום מרכזי.
צילום תכשיטים לאתרי מכירה (של חנויות תכשיטים או מעצבי תכשיטים וצורפים) התכשיטים לרוב מצולמים במרכז. יתכן שזאת שרשרת, שמצולמת כתלויה (כמו על צוואר) או עגילים, צמיד או טבעת בשכיבה, עדיין כל הקומפוזיציות לרוב יהיו כאלה שהמוצר במרכז, כי הוא הכי חשוב.
צילום מוצר ממורכז לאמצע משני הצדדים, מבט על. קרדיט: פוטו סטודיו מקס
בצילום מוצרים כמו חוברות, שאתם ראיתם למעלה, נבחרה קומפוזיציה קצת לא שגרתית. זה היה אוסף של ספרים כאשר עדיין כל הספרים היו בסופו של דבר ממורכזים לאמצע, בנוסף לסימטריה. לפעמים אין סימטריה, אך במקרה הזה, היו ספרים בצד שמאל ובצד ימין, כשכל אחד עומד אחד ליד שני וגם באלכסון וביחד הם מייצרים שני אלכסונים, אחד לשמאל ואחד לימין, כששניהם ממורכזים לאמצע.
צילום חביות צבע למטרת קטלוג. קרדיט: פוטו סטודיו מקס
גם שני מוצרים, מאותה סדרה אפשר למרכז לאמצע.
לפעמים המוצרים לא מצולמים כפקשוטים על רקע לבן, אלא כמוצרים לפרסומות. במקרים האלה הקומפוזיציה לא תמיד סימטרית והמוצר יכול להיות בצד, כיוון שיש עוד אלמנטים נוספים בתמונה. כשהמוצר מצולם לאינטרנט, אין עוד אלמנטים נוספים ולכן יש רק את המוצר בשונה מצילום מוצרים לפרסומות שבהם תתכן קומפוזיציה אחרת.
קרדיט: פוטו סטודיו מקס
גם במקרה של צילום בגדים לתינוקות, הקומפוזיציה היא סוג של ממורגזת, כלומר מרכז ממוצע של שני הבגדים נופל על אמצע.
קרדיט: פוטו סטודיו מקס
ידיות לאופניים בצורה סימטרית
קרדיט: פוטו סטודיו מקס
הקומפוזיציות הלא סימטריות גם יכולות לבוא בחשבון. למשל יש כאן יד של ילדה שמחזירה את הבובה, הגבול השחור שתלתי במכוון כדי שתראו גבולות של התמונה. אפשר לראות שאכן זאת קומפוזיציה לא סימטרית והחלק הדומיננטי זה כל החלק הימני של התמונה.
קרדיט: צלם סטודיו מקס
במקרה של תמונת של צילום אוכל, צילום אווירה של קפה ועוגה, מבט על, הקומפוזיציה לא סימטרית. והיא יותר מזכירה את יחס הזהב – Golden ratio לפי הספירלה של פיבונאצ'י.
Image by Amel Segré from Pixabay
יש גם את חוק השלישים שדיברנו עליו קודם, Rule of thirds, כאשר התמונה המלבנים מתחלקת ל 3 מלבנים קטנים ובכל התלכדות שמים אלמנט חשוב של מוצר.
קרדיט: צלם סטודיו מקס
לפי חוק השלישים, האלמנטים העיקריים היו אמורים להיות קרובות מאוד לנקודות ההתלכדות האלה, ולפי החוק התמונה תהיה מעניינת יותר כשאלמנטים אלה יפלו על נקודות ההתלכדות. צלמי מוצרים לא מצלמים לפי חוקים אלה אלא לפי ה vision שלהם. כמובן שזה נחמד אם אפשר לסדר אלמנטים לפי חוק זה או אחר, אבל זה לא תמיד אפשרי, במיוחד כשיש brief או sketch מחברה שמזמינה את צילום המוצר/צילום מזון, כגם היא כנראה הולכת לפי הדמיון וויזואלי והמטרות השיווקיות, שהן אלה שמכתיבות את הקומפוזיציה ומה יהיה בתמונה.
עם זאת, צילום זוג תכשיטים כמו עגילים נופל בדיוק על חוק השלישים. צלם מוצרים יכול למקם את העגילים בצורה סימטרית כמו בתמונה הבאה.
קרדיט: סטודיו לצילום מקס
בסטודיו לצילום, לצלם מוצרים יש אביזרים שונים, כאשר אחת מהן זה מתקן שמחזיק את העגילים בצורה ישרה וגם דבק מיוחד שמחזיק אותם במקום, הסיבה לכך היא שאחרת הם נעים הלוך חזור וצלם מוצרים חייב לקבל תמונה מדויקת(גם אם זה שימוש בפלאשים) צריך לשמר קומפוזיציה מדויקת.
לקומפוזיציות מיוחדות צלם סטודיו ישתמש במכשירים ועדשות מיוחדות, למשל מצלמות טכניות שעוזרות לו עם פרספקטיבה- כשאתם רוצים לקבל Hero shot, כשהמוצר מורגש "גדול" כ גיבור, משיגים את זה בעזרת מיקום המצלמה נמוך יחסית למוצר עצמו.
Image by Matej Madar from Pixabay
צילום תכשיטים ואביזרים, שמצולמים מלמטה נותנים לפעמים מבט של גיבור. צלם סטודיו ישתמש בזווית נמוכה ולפעמים יבנה סט כזה שיאפשר צילום מלמטה או בגובה האביזר.
חוק נוסף בצילום מוצרים הוא Rule of odds, כאשר הכוונה היא למספר אי זוגי, במקרה של צילום מוצרים- סידור של מספר אי זוגי של מוצרים, והחוק הזה מיושם דיי הרבה בצילום מוצרים.
צילום סיגריות אלקטרוניות בסטודיו לצילום. קרדיט: סטודיו לצילום מקס
יש את החוק של העומקים, כלומר משהו בפוקוס ומשהו ברקע בלי פוקוס, או הפוך, קוראים לזה לפעמים Foreground Interest and Depth, כמו כן קומפוזיציות מורכבות יותר כדי לייצר עומק לתמונה.
קרדיט: פוטו סטודיו מקס
במקרה הזה המטרה לא לייצר עומק לתמונה, כשכל האלמנטים בחזית וברקע בפוקוס, שזה גם אופציה לגיטימית, אלא שהדגש כאן על עומק שהוא משהו שמעניין אותנו, בפוקוס, שזה פולי קפה. התמונה יותר נועדה לייצר אווירה מאשר לספר על חברה של פולי קפה, כמו כן אפשר להבחין שהקומפוזיציה כאן היא לא סימטרית.
מושג העומק Depth ופוקוס היא טכניקה מאוד פופולארית אצל צלמי מוצר. לפעמים אפשר להשתמש בטכניקה של הדגשת מוצר אחד שבפוקוס, כאשר כל מה שמבחוץ out of focus. כשמצלמים מוצרי קוסמטיקה או כל מוצר אחר, צלם סטודיו יכול להשתמש בכפילים של אותם מוצרים או להשתמש ברקע וחזית מטושטשים בשימוש אביזרים ואלמנטים אחרים מהמוצר המצולם.
Image by Clamy Cosmetics from Pixabay
יש גם את ה Leading lines, קווים שמובילים למיקום כלשהו בתמונה, ששם נמצא המוקד העיקרי של תשומת לב שאליה אנחנו רוצים למשוך את המתבונן. קל למצוא את זה בטבע, לא פשוט בצילום מוצרים, דוגמה הכי קרובה שמצאתי.
Leading lines in product photography
Pexels- Photo by Ray Piedra
הקופסאות, הן אלה שמייצרות קווים מובילים. במקרה הזה המוצר הראשי הוא באמצע והקופסאות מייצרות קווים, אבל החוק מדבר על כך שהקווים (לפחות 2) מובילים למיקום ששם תהיה תשומת הלב שלנו. סידור מוצרים אורכיים היא טכניקה נפוצה והרבה צלמי מוצרים משתמשים בה, כדי לייצר אורכיות של קווים מקבילים, כדי להדגיש מוצר אחד(כמו בדוגמה למעלה) או לשלב סדרה של מוצרים, למשל סדרה של מוצרי קוסמטיקה. צלם סטודיו יכול לבחור צבע מתאים של רקע ולמקם את המוצרים לפי עיקרון כלשהו של קומפוזיציה או לפי חוק או לפי הויז'יון- דמיון ויזואלי שלו.
דוגמה נוספת של מכוניות עם קווים מובילים, שאלה בעצם שבילים בין השורות של מכוניות.
Pexels-Photo by Tom Fisk
Image by Annette from Pixabay
חוק המשולשים, Golden Triangles, שבו המלבן נחתך לאלכסון ומכל פינה בקו מאונך מגיע קו לאלכסון. אפשר להשתמש גם במושג Dynamic Diagonals, וזאת כדי לייצר "מתח דינאמי" או להוביל את עין הצופה כלפי משהו שאנחנו רוצים שהוא יסתכל עליו. מאוד פופולארי אצל צלמי רחוב, במיוחד בצילום אובייקטים של ארכיטקטורה אבל לדעתי פחות נפוץ אצלם צלמי מוצר.
קרדיט: פוטו סטודיו מקס
צילום חוברות צילום שצילמתי בסטודיו לצילום. המבט הוא תצלום מסך מתוכנה שמראה את עיקרון החלוקה.
Dynamic Diagonals. Credit:pexels-Photo by Dan Cristian Pădureț
Dynamic Diagonals. Credit: pexels-Photo by Marcelo Moreira
דוגמה נוספת של קומפוזיציה א-סימטרית(ללא סימטריה) בצילום מוצרים, כאשר המוצר נמצא לא במרכז אלא בצד של התמונה.
קרדיט: סטודיו לצילום מקס
לא בכל קטגוריה של חוקים יש יישום בצילום מוצרים, ולפעמים הקומפוזיציות הן כאלה שבכלל אין להן שם, אבל בתמונה הסופית הקומפוזיציה(מיקום המוצר וכל שאר אזורי הפריים) נראים טוב. צלם סטודיו שבוחר בחוק/עקרון "הסימטריה", בו המוצר מצולם במרכז הוא הכי נפוץ. כמו כן צלם סטודיו יכול להמציא גם עקרונות נוספים או קומפוזיציות שונות ומשונות שאין להן שמות לפעמים. למשל 5 מכשירי סלולר, כאשר האמצעי הוא הגדול ביותר בזווית חזיתית כלפי הצופה, 2 מכשירים לכל צד בזווית 45 מעלות ועוד 2 שרואים קצת מהמסך שלהם ומסובבים עוד יותר, קרוב ל 70 מעלות וממוקמים מאחורי שני הצדדים, מצד אחד זה rule of odds, כלומר כמות אי זוגית של מוצרים, מצד שני זאת קומפוזיציה עם עומק- depth. צלם סטודיו יכול להמציא כל כך הרבה קומפוזיציות מעניינות, לפי הדמיון האין סופי של איש קריאייטיב, מישהו שהוא לא רק צלם סטודיו טכני אלא עם חשיבה יצירתית.
יש מושג שנקרא Framing, שכן יש לו שימוש בצילום מוצרים. בעיקר אם אנחנו רוצים לקשט את המוצר שלנו בפיזור על מיני אלמנטים מסביב, שנותנים אווירה למוצר ומייצרים פריים סביב המוצר.
Credit: pexels- Photo by Karolina Kaboompics
למשל משהו כזה, כאשר המוצר מוקף בעלים בסוג של מסגרת חיצונית, לא דוגמה הכי טובה אבל זה הרעיון, לקשט מסביב כדי לייצר מסגרת שתתרום ללוק הכללי של תמונת מוצר.
כמו כן, קומפוזיציה או מושג שנקרה Negative Space, בו במכוון מצלמים מוצר בצד או קרוב לקצה של הפריים כדי לייצר מקום ריק חופשי ולא להעמיס את כל התמונה.
Image by Petra from Pixabay
כד עם פרחים שהוא לא ממורכז, וככה מייצרים את ה Negative space, מקום ריק נייטרלי ולא ממלאים אותו בעוד דברים. זה מאפשר סוג של חופשיות בתמונה ולא מייצר עומס ויזואלי.
לצלם סטודיו יש הרבה אפשרויות של משחק של מיקום מוצרים בפריים. לפעמים המוצר יכול גם לעוף "באוויר" ולהיות בהקפאה וזאת קומפוזיציה שעוד לא דיברנו עליה, שהיא מיוחדת. כמו כן, הכתבה מדברת רק על קומפוזיציות, אך יש גם את עניין הרקע, שהוא עולם בפני עצמו. כלומר, בנוסף ל "איך למקם את המוצר" ואיזה אביזרים להוסיף, יש לקחת גם החלטה לגבי רקע שיתאים, האם זה יהיה בד רך או זכוכית למוצר טכנולוגי, או משטח מתכתי למוצר אלקטרוניקה או אולי פלטת עץ לצילום אוכל וזאת החלטה נוספת של המזין יחד עם צלם סטודיו. כפי שראיתם יש הרבה אפשרויות של מיקום מוצרים והחלטות שצריך לקחת ותהליך זה יכול להיות לא תמיד טריוויאלי.
בצילום פורטרטים בסטודיו הצלם יכול להחליט באיזו קומפוזיציה להשתמש. בצילומי תדמית יש קצת יותר אופציות כי צילומים אלה יכולים לכלול גם את המקום עצמו. בצילום פורטרטים ישנם מספר אופציות. צלם סטודיו יכול לבחור לצלם פורטרט בדרך הכי פופולרית, שהיא קומפוזיציה סימטרית, כאשר האדם הוא במרכז. זה הגיוני, כי הרי רק הגוף/הפנים של בן אדם נכלל בתמונה וכל החשיבות של התמונה היא נראות/ייצוג האדם עצמו. להלן מספר דוגמאות
כמו כן, אפשר לעשות קומפוזיציה במרכז עם תקריב של פנים
צילום רופא. קרדיט: סטודיו לצילום מקס
אבל אפשר לבחור קומפוזיציה של Negative Space, שעליה דיברתי קודם, כשהבן אדם לא במרכז אבל בצד ויש מקום ריק מצד שמאל או ימין של התמונה, כתלות בנסיבות. להלן כמה דוגמאות של קומפוזיציה לא סימטרית, או א-סימטרית.
צילום אשת מקצוע בטיפולי פנים. קרדיט: סטודיו לצילום מקס
לפעמים צלמי פורטרטים יכולים לעשות סוג של פורטרט אישי, למשל לאמן, מוזיקאי וכו' כאשר צלם פורטרטים ישלב עוד דברים/אביזרים חשובים בתמונה. למשל אם זה פסנתרן, אפשר לשלב פסנתר, ואם הבן אדם הוא אמן חושים- אפשר להשתמש באביזרים שהוא מביא למופע. כלומר הרעיון הוא שהבן אדם יצולם עם משהו או לצד משהו.
עלם חן אמן חושים. קרדיט: סטודיו לצילום מקס
במקרה הזה אמן חושים משתמש בקלף או שעון. שימו לב לקומפוזיציה של השעון, הרי שהפעם, הפוקוס הוא דווקא על השעון ולא על הפנים של בן אדם, וזאת כדי לתת דגש לפרט אחר שהוא יותר חשוב במקרה הזה.
צלם תדמית שעושה צילום מסחרי עבור חברה או איש עסקים, יכול למקם ולבחור קומפוזיציה מבין הקומפוזיציות השונות שעומדות לרשותו והוא גם לא מוגבל, כל עוד זה משמש את צילומי תדמית. להלן דוגמה של ד"ר שצולם בקליניקה שלו. הרבה מהצילומים היו אלכסוניים בזווית חדה, כאשר ברקע יש אלמנט מעניין כזה או אחר.
קרדיט לצילום: סטודיו לצילום מקס
קומפוזיציה עם פרספקטיבה על רקע של ארוניות, קצת אבסטרקטי ומדגיש את הרופא בחזית.
שילוב א-סימטרי של אביזר, כאשר הד"ר עומד בצד אחד של החדר והעציץ בצד השני כדי לאזן את התמונה.
להלן עוד דוגמאות של צלמים מהעולם
כל האנשים שאתם רואים כאן של צלמי חו"ל, אלה אנשים עם שם גדול, וגם הצלמים עצמם הם הכי גדולים בהיסטוריה של צילומי פורטרטים.
קרדיט לתמונה זאת ו 6 הבאות: צלם סטודיו/תדמית ארנולד ניומן. בתמונה: מלחין איגור סטרוינסקי.
שימו לב לקומפוזיצה, כאשר חלק גוף עליון של המלחין נמצא בקצה של התמונה, כשהדגש הבומבסטי הוא על הפסנתר, סוג של negative space עם מילוי. הרי שבשימוש בגישה זאת, המקום הצד ריק, אבל במקרה הזאת הוא לא, וכולו ממולא ע"י פסנתר, כאשר הבן אדם נמצא בצד, קומפוזיציה מעניינת ולא שגרתית ביום יום.
בתמונה רואים את קלוש שנון וברקע המחשבים שלו שהשתמש למחקר ותורה בינארית
היתרון של שיטה זאת היא שיש הקשר. ההקשר הוא מאוד חשוב. לפעמים זה לא ריאלי להביא פסנתר לסטודיו לצילום, לכן הצלם יגיע לאמן/כל בעל מקצוע ועם תאורה שלו. לפעמים, אם האביזרים קטנים, כדאי להביא לסטודיו.
צייר דה צ'יריקן על רקע שיש הקשר, כל אביזרי הציור שהאמן משתמש בהם. במקרה של אמנים, לצלם סטודיו יחסית קל לצלם אותם בסביבה הטבעית שלהם, כיוון שאפשר למצוא אביזר שקשור למקצוע שלהם.
כמו כן, הקומפוזיציה עצמה ומיקום הבן אדם אמנם חשובים אבל הרקע לפעמים הוא קריטי. שימוש ברקעים הוא חשוב כדי להדגיש במה עוסק האדם.
להלן כמה דוגמאות של שימוש ברקעים הכרחיים.
פאבלו פיקאסו, רקע טבעי בסביבה טבעית שבו הוא צייר עם כל הציורים והחלל השלם.
מתמטיקאי קורט גדל, שהביא לעולם הזה את משפט/תאוריית השלמות, מצולם על רקע קיר, הגיוני כמישהו שמלמד או מפתח תאוריות במתמטיקה.
כל התמונות שראיתם עד כה היו עם קומפוזיציה לא סימטרית, כאשר "ניתן מקום" לא רק לאדם אלא גם לרקע, והחשיבות בין האדם לבין הרקע מתפצלת לשניים כי לרקע יש חשיבות עליונה. כל זה בניגוד לגישה הסימטרית, כאשר כל החשיבות היא על בן אדם במרכז.
דוגמה נוספת של צייר ג'אן מירו האבסטרקטי, שמצולם על רקע של ציור שלו, כל כך מתאים. שימו לב להבאת פנים ולתנוחת יד, שהן מאוד חשובות בצילום פורטרטים. כל אלה פורטרטים שצולמו לא בסטודיו לצילום אלא הצלם הגיע לרוב ל"לוקיישן" המתאים. קומפוזיציה לא שגרתית בה רק חלק גוף עליו ממוקם בתחתית הפריים, וזאת כדי לתת במה לציור של הצייר.
להלן דומגה שצולמה בפוטו סטודיו להדגמת בגדי ספורט. כל הביגוד היה על הדוגמנים שצולמו במרכז הפריים.
כשצלם פורטרטים מצלם את הפורטרט במרכז, הוא עושה אותו כסיפור ראשי, במיוחד כשמבט המצולם מרוכז למצלמה ולא לצד. למשל בצילום פורטרט עם ביגוד, כאשר החשיבות היא הדגמת הבגד, ולא של פורטרט אישי, אולי כדאי להטות את מבט האדם לצד, כיוון שאנחנו לא רוצים קשר ישיר עם האדם, כי המטרה היא להראות ביגוד ספורט.
עד עכשיו דבר ראשון שעשיתם, זאת סריקה מהירה, הסתכלתם לפנים של בן אדם, כי המבט שלו הוא אליכם.
בגלל שאין לכם קשר עין עם המצולם והוא לא מביט במצלמה, אתם מייד, אחרי מעבר וזיהוי כיוון מבט שלו, מורידים ממבט אישי לזיהוי דברים אחרים בתמונה. זה קורה גם בתקריבי פנים/חצאי גוף.
עם זאת, כשהסיפור הוא האדם עצמו, מבט עיניים למצלמה הוא חשוב. וגם כאן יש לנו כמה אופציות של תנוחת גוף. צלם פורטרטים יכול להעמיד את הבן אדם יש, באלכסון של כ 45 מעלות כאשר המבט שלו עדיין מוטה לכיוון המצלמה. אפשר להשיב את הבן אדם על כיסה, להישען עליו, או להשתמש באביזר מאוד מפורסם שיש בכל פוטו סטודיו- Apple Box, קופסאות שעליהם אפשר להשיב אנשים או להניח עליהן רגליים, אלה הן קופסאות מעץ במרקם טבעי של טקסטורת עץ או צבועות בצבעים חלקים כמו אפור, ירוק וכו'.
כאן שומשו שתי קוביות בצעים שונים שהיו בסטודיו לצילום. הקוביות תורמות לקומפוזיציה כיוון שהן מפוזרות בצורה סימטרית, כשהאדם יושב על אחת מהן. במקרה הזה, הרצפה הייתה בלי רקע נייר אלא רצפה טבעית, הרקע השחור מקופל/מלופף למטה בסוף ולא נמשך, זאת הייתה בחירה של צלם פורטרטים, כך הדגש כולו הוא על האדם. שימו לב שוב לתנועת ידיים, שהיא מאוד חשובה בכל צילום פורטרטים, שהיא טבעית למצולם. קומפוזיציה דיי סימטרית. לגבי קוביות, ללא הפרשי גבהים, לא היה אפשר לייצר תנוחה/פוזה כזאת ולכן שומשו קוביות בגבהים שונים.
דוגמה נוספת לשימוש בקוביות, הפעם להדגמת תרגיל חימום לגוף.
קרדיט: סטודיו לצילום מקס
זאת קובייה אחרת, גבוהה יותר הצבוע בצבע לבן בהיר. קוביות אלה מאד שימושיות בסטודיו לצילום עבור המצולמים המתאים לצילום פורטרטים ופחות לצילומי תדמית לדעתי, אבל מאוד תלוי באיך שצלם פורטרטים ישתמש בהן, תמיד אפשר למצוא דרך יצירתית לשימוש בקוביות אלה. יש צלמים שנותנים אותן להנחת רגליים עליהן, קוביות נמוכות ויש צלמים שמשתמשים בזה בשביל הדקורציה.
צלם מפורסם אמריקאי Irving Penn היה שם את המצולמים שלו בפוטו סטודיו על רקע של V-Flat, שזה סוג של דיקט מקופל שמרוכז באמצע, ככה זה היה מייצר פינה חדה במרכז הפריים, כשהאדם היה גם בפריים, טריק מעניין שהומצא בשנות ה 60.
קרדיט לצלם ו 5 תמונות הבאות: צלם סטודיו אירוינג פן
לפעמים זאת לא תמיד צורה של V אלה גם עם צלע פנימית. שימוש בקיר כזה מייצר תנוחה ממורכזת, כאשר הבן אדם בקומפוזיציה מרכזית וכל הדגש הוא עליו. אי אפשר לעמוד כאן בצד.
עד כה ראיתם הרבה תמונות עם תנוחות ידיים, בעמידה ובישיבה. להן דוגמאות נוספות.
צלם פורטרטים/תדמית, יכול גם להנחות לתנועות ידיים, שהן גם חשובות בצילומי פורטרטים. הן משחקות לפעמים תפקיד חשוב ולפעמים שולי, לפעמים זה עניין של נוחות טבעית ולפעמים לתנוחת יד יש חשיבות רבה. יש הרבה גיוון בתנועות ידיים בישיבה ועמידה, המון. כל אחת תעביר תת מסר אחר. בחלק מהפעמים, כמו עם צלם סטודיו ריצ'רד אבדון(למעלה כשהוא מסתיר עין ופה) או עם אדריכלית על זאהה חדיד (מתחת לסנטר) או תמונה למעלה כשתנועת הידיים ממורכזת.
אכן יש לציין שהמבט עצמו של המצולם, לא קשור לקומפוזיציה, אבל יש לזה חשיבות רבה בצילום פורטרטים.
ישנו עוד צלם פורטרטים ברמת מאסטר, שמו גרגורי הייסלר, שעשה לא מעט צילומי פורטרט ברמה גובהה כשגם המצולמים שלו שילבו ידיים, לפעמים הייתה לזה חשיבות. במקרה זה הקומפוזיציה של התקריב פנים ממש במרכז.
קרדיט לתמונה: צלם סטודיו גרגורי הייסלר
קרדיט לצלם סטודיו ופורטרטים: יוסוף קארש
מבט צד של סופר ארנסט המינגויי.
תנועות עיניים חשובות, אתם רואים את נלסון מנדלה מסתכל במבט כביכול ישיר אבל קצת לצד, לעומת זאת מרטין לוטר קינג מסתכל במבט עליו למעלה, מניח שזה היה במכוון, כשהרעיון שהוא מסתכל על העתיד הטוב יותר עבור העם שהוא ייצג אותו. בכל התמונות שראית עד כה, לפעמים המבט הוא חודר וישיר, ולפעמים מוטה לצד.
בפוטו סטודיו אפשר גם להשתמש באפקטים שונים של צבעים, כשצובעים את הפלש בג'לים ואז הבן אדם מקבל את הגוון הזה. יש מספר צלמים שעשו זאת. עם זאת כל האפקטים האלה לא קשורים לקומפוזיציה עצמה, שזה מיקום האדם בפריים, הרקע והדברים הנוספים שנכנסים לפריים. גם משחק של הרקעים השונים ושילובים יכול לייצר קומפוזיציה מעניינת. או שילוב של אובייקטים שונים לפני ואחרי המצולם.
קרדיט לצלם סטודיו: גרגורי הייסלר
כאן התמונה של האדם צולמה על רקע של ים, בשקיעה. זאת כבר התחלה מעניינת ולא שגרתית. לא רק זה, גם היה שימוש באור עם פילטר ירוק, מה שמייצר את הכתם הירוק סביב בן אדם ומשפיע גם על גוון הפנים שלו ועל הביגוד. כך גם בסטודיו לצילום אפשר לשחק עם ג'לים אלה ולצבוע בצורה יצירתית את הפורטרט של בן אדם.
לפעמים אפשר להשתמש בטכניקה של פרספקטיבה, כאשר יש עומק לתמונה. קשה לבצע פורטרט כזה בסטודיו לצילום, במיוחד שהרקע הוא חלק דו מימדי(בין אם נייר או קנבס) אבל אם עושים צילום בלוקיישן מסוים, זה אפשרי. למשל, כאן רואים את המצולם על רקע של כיסאות באולם קולנוע.
קרדיט לצילום ו 2 תמונות הבאות: צלם סטודיו ארנולד ניומן
עם נשיא קנדי נעשה שימוש בפרספקטיבה של אדריכלות, כאשר הנשיא עומד לצד, כך הצלם מדגיש את המבנה שאליו שייך הנשיא.
שימוש בפרספקטיבה של מדרגות, עד כמה פשוט וקלאסי מצד שני מאוד אבסטרקטי ונקי. מבחינת קומפוזיציה – המצולם נמצא בפינה של התמונה, כמעט ולא רואים קומפוזיציות כאלה היום.
תמונה שראיתן קודם, האדם במים על רקע של שקיעה עם מים ירוקים, היא גם מיוחדת במינה, כשהיה שימוש באור צבעוני, עם ג'לים.
לפעמים צלמי פורטרטים עושים תמונות אבסטרקט מיוחדות בסגנון אחר ואפשר להגדיר אותן כקומפוזיציה מיוחדת, כיוון שהרקע לא שגרתי, יכול לשלב גם ריהוט ובדים או זוויות לא שגרתיות. למשל התמונה הבאה צולמה מזווית גבוהה יחסית ולא בגובה של האדם, כאשר המבט כלפי מעלה.
קרדיט לצלם סטודיו נדב קנדר
שימוש בבד שחור כרגע ומשטח מכוסה בד, מבט על, הצלם נמצא מעלה המצולם, האדם נמצא בחלק הימני של התמונה.
תמונה מיוחדת נוספת שצילם נדב הוא פורטרט של אדם שברקע שלו יש הרים עם כוכבים. כלומר הקומפוזיציה היא שהאדם נמצא במרכז וברקע שלו יש משהו. האם אפשר להשיג את זה בתמונה אחת, כן אבל קשה כיוון שמצריך לעשות חשיפה כפולה ולהיות באזור הררי, מה שאני בספק שהיה בפועל.
הדרך האחרת היא להדפיס על קנבס את תמונת רקע או להקרין על רקע את התמונה עם המקרן. הדרך השלישית, להלביש בפוטושופ שני שכבות, כשבאחת מהן צילום פורטרט ובשנייה הרים עם כוכבים. בגלל שלא רואים כוכבים על הפנים שלו, ככל הנראה זה נעשה בפוטושופ. אפשר להשתמש באובייקטים פיזיים כדי לייצר קומפוזיציה ואפשר לעשות את זה בצורה דיגיטלית.
להלן תמונה שעשה צלם פורטרטים ידוע אמריקאי. שחקן כדורסל יושב על כיסא גבוה, הקומפוזיציה לא שגרתית, כשהאדם יושב בכיסא כה גבוהה, כאשר יש להבין שגובה של האדם עצמו הוא 2 מטר.
קרדיט לתמונה זאת והבאה: צלם סטודיו גרגורי הייסלר
צילום פורטרט עם קומפוזיציה אופקית בשכיבה
כאן אתם רואים קומפוזיציה לא שגרתית של שחקנית קולנוע, כאשר היא שוכבת על הצד, כנראה על המיטה. התאורה דומה לתאורת שמש או שעשו דמה של תאורה צהובה עם ג'לים מיוחדים בפוטו סטודיו, כדי לא להביא את השחקנית לחוף. בכל מקרה זהו תקריב ראש חזה, סוג של פורטרט יווני, תנויות ידיים גם הן מעניינות – בסגנון משולש. רקע חלק, כלומר מאוד דומה לסביבת סטודיו. קומפוזיציה מעניינת שאפשר לנצל אותה עם חלק מהמצולמים בסטודיו לצילומים.
מקווה שנהניתם לקרוא, את הכתבה כתבתי אני, צלם תדמית ופורטרטים מקס.
קומפוזיציה בצילום היא דבר חשוב שיש לשים לב אליו בעת צילומי תמונה, לא משנה מאיזה סוג. הקומפוזיציה יכולה לשדרג באופן משמעותי את הנראות והאסתטיות של הפריים, וגם להצליח להעביר את המסר הרצוי. עם יצירת קומפוזיציה מאוזנת וסימטרית, הנחיית מבטו של הצופה או יצירת שכבות – תוכלו לייצר תמונות בלתי נשכחות.
